במשך שנים, השיח על קיימות בתעשיית המזון התמקד בעיקר בצמצום נזק: פחות פליטות, פחות פסולת, פחות שימוש במים ויותר יעילות. אבל לפי גיל הורסקי, שותף מייסד ב-FLORA Ventures ובעל ניסיון של עשרות שנים בחברות מזון גלובליות, השיחה משתנה. חקלאות מחדשת כבר אינה רק סוגיה סביבתית. היא הופכת בהדרגה לכלי עסקי שמנהלים, אנשי רכש ומשקיעים צריכים להבין.
הסיבה לכך פשוטה: תעשיית המזון תלויה בחומרי גלם שמגיעים מהקרקע. קפה, קקאו, חיטה, תירס, תפוחי אדמה וגידולים נוספים מושפעים ישירות מטמפרטורות, זמינות מים, אירועי מזג אוויר קיצוניים ומצב הקרקע. כאשר התנאים האלה נעשים פחות צפויים, גם האספקה הופכת לפחות צפויה.
גיל הורסקי על עתיד תעשיית המזון: הסיכון מתחיל הרבה לפני המפעל
אחת התובנות המרכזיות שמציג גיל הורסקי היא שחברות מזון אינן יכולות להסתכל רק על מחיר חומר הגלם ברגע הרכישה. הן צריכות לשאול גם שאלות ארוכות טווח: האם האזור שבו חומר הגלם גדל יוכל להמשיך לספק אותו בעוד חמש או עשר שנים? איך הקרקע מתמודדת עם בצורת? כמה מים נדרשים לגידול? ומה קורה ליבול כאשר הטמפרטורות עולות?
זהו שינוי מהותי בתפיסה. במקום לראות את החקלאות כשלב שנמצא מחוץ לליבת הפעילות העסקית, חברות מזון מתחילות לנוע אחורה בשרשרת הערך ולהתעניין במה שקורה בשדה עצמו.
הגישה של גיל הורסקי לחקלאות מחדשת אינה מבוססת על הבטחה כללית שחקלאות "ירוקה" יותר בהכרח פותרת את הבעיה. להפך. גיל הורסקי מדגיש את הצורך לבדוק האם הפרקטיקות המיושמות בשטח אכן משפרות לאורך זמן את בריאות הקרקע ואת העמידות של המערכת החקלאית.
גיל הורסקי ניהול סיכונים בתעשיית המזון: לא ESG בלבד
כאן נמצא החיבור העסקי החשוב. קרקע שמסוגלת לשמור טוב יותר על מים, להתמודד טוב יותר עם תנאים משתנים ולתמוך ביבול יציב יותר עשויה להפוך לחלק ממערך ניהול הסיכונים של החברה.
לכן ענקיות מזון בעולם כבר משקיעות בתוכניות שמקדמות שיטות גידול מחדשות, משמרות או מגינות, ולעיתים גם מספקות לחקלאים תמיכה מקצועית ותמריצים כלכליים. מבחינתן, זו אינה רק שאלה של תדמית. זו שאלה של זמינות חומרי גלם ושל היכולת להמשיך לייצר בעתיד.
גם השוק הצרכני מתחיל לשקף את השינוי. ככל שהמונח חקלאות מחדשת מופיע ביותר קטגוריות מזון, חברות נדרשות להסביר מה עומד מאחוריו ולא להסתפק בהצהרה כללית.
ועדיין, גיל הורסקי מזהיר מפני הפיכת התחום לסיסמה. אם "Regenerative" הופכת למילה שמופיעה על האריזה בלי סטנדרטים, שקיפות ותוצאות שניתן למדוד, היא עלולה לאבד במהירות את האמון שהיא מנסה לבנות.
השיטה של גיל הורסקי לבחינת חקלאות מחדשת
הנקודה החשובה היא לא אם חקלאי סימן וי על פעולה מסוימת, אלא האם המערכת נעשתה בריאה ועמידה יותר. זו הבחנה משמעותית בין טרנד שיווקי לבין שינוי אסטרטגי.
הכתבה החדשה במעריב מציגה את גיל הורסקי ואת הדרך שבה גיל הורסקי מחבר בין קרקע, אקלים, שרשראות אספקה וניהול סיכונים. עבור מנהלים, יזמים ומשקיעים בתעשיית המזון, זו תזכורת לכך שהחדשנות הבאה של הענף לא בהכרח מתחילה במעבדה או על המדף. לפעמים היא מתחילה הרבה קודם, באדמה.